הדחף המשיחי: חלק 4 מתוך פרק 5 / מאת: פרופסור גדעון ארן

לפניכם החלק הרביעי מתוך פרק מס’ 5 מהספר קוקיזם של פרופ’ גדעון ארן. החלק הרביעי מדבר על הדחף המשיחי: נטרול או אקטיוויזציה. קריאה מהנה!

גדעון ארן

גדעון ארן


לפי פרופסור גדעון ארן מאז גירוש ספרד שלובות בישראל המיסטיקה והמשיחיות. קבלת האר”י היא הדוגמה המרכזית לחיבור האורגני, המתגלה כפוטנטי במיוחד. מכאן ואילך קשה להפריד בין קבלה לגאולה, במיוחד בתפישה הדתית־עממית. אמנם יש שאחד משני היסודות מובלע או מוסט, כך שקשה לזהותו ולאתר השפעותיו, כמו במקרה של החסידות שמשיחיותה מרוסנת ומופנמת. על כל פנים, למאמינים נראה המיזוג טבעי והכרחי. גם בקוקיזם כרוכות המיסטיקה והמשיחיות זו בזו באופן מושלם הנראה לקוקיסטים מובן מאליו. בקוקיזם, כמו בלוריאניזם, המיסטיקה והמשיחיות מוגדרות במונחים כמעט זהים של השאיפה להגיע להרמוניה טוטלית, לנוכחות הקודש לבדו, להגמוניה אלוהית. בשני המקרים נתפש הסוף המיוחל במונחי המקור האבוד, והמטרה היא לשוב לשורשי הדברים. שני המקרים נגועים בלאומיות.

המימוש המיסטי יושג בעזרת ההגשמה המשיחית, וההיפך. מצד אחד מצוטט הראי”ה לאמור: “הקבלה כולה היא ציפיית הישועה – שאינה מתפשרת עם ההווה הלקוי, אלא עולה ברוח ה’ אל העתיד המתוקן הנהדר בקודש.” מצד שני, מפליגים בתיאור המציאות המשיחית שאינה מתמצה באוטופיה לאומית ואוניברסלית, אלא נבחנת כאוטופיה מיסטית: מצב בו “פנימיות ההוויה כולה תתגלה כחיצוניותה,” “הדרש יהפוך לפשט” ו”לא יהיו עוד מסתרים בתורה ורזים בעולם.”

את דמיון המיסטיקה למשיחיות אפשר לבחון גם מההיבט הפונקציונלי – השתיים מכילות פוטנציאל אנרכי המסכן את הדת האורתודוקסית. בו בזמן, הן הקבלה הן הגאולה עשויות להחיות את עולם ההלכה ולספק ליישות הרבנית עידוד ותנופה. המשיחיות והמיסטיקה אפשרו למאמין להישאר בתחומי היהדות הרציונלית הנורמטיווית, ובו בזמן גם להשתחרר מעולה המעיק. מכאן הדינמיקה המשותפת לשתיים: גם המיסטיקה וגם המשיחיות מבטאות את השאיפה של הדת עצמה להתפשט ולהקיף את הכל, עד שתגיע הדת למלאותה ושלטונה יהיה בלעדי וסופי.

הגם שהקבלה והגאולה קרובות הן, עדייו אלו שני יסודות נפרדים שחיבורם מאפשר השפעת גומלין ביניהם. תמצית התרומה ההדדית: הגורם המיתי שהמיסטיקה שותלת בלב המשיחיות, מכאן; והדגש הקולקטיווי והמשיכה חזרה להיסטוריה שהמשיחיות טוענת בהם את המיסטיקה, מכאן. עם השילוב ביניהן מתקבל מיתוס לאומי המוצב במוקד הדת. במ״מ הקוקיסטית יש מיתוס של הציונות.

בסיפוק המיסטי יש משום גאולה. המיסטיקה מציעה הגשמה משיחית בדרך אלטרנטיבית לזו ההיסטורית. ובר כבר ציין שהמיסטיקה היא אחד הנתיבים המרכזיים לגאולה. היא עושה זאת באמצעות נסיגה מההתמודדות. כך היא מציעה פתרון לבעיית ההפרכה של החזון המשיחי. באמצעות המיסטיפיקציה נחסך מהמאמינים התסכול לנוכח אקטואליה הסותרת את האידיאל המשיחי, לאחר שכבר הפנימוהו. ככזאת אפשר לראות את המיסטיקה כעיבוד-עידון של הרעיון המשיחי, כמכניזם הגנה שלו. האמת המשיחית מאובטחת ע״י דחיקתה לספרה המוגנת מראש מפני עובדות ארציות, שם אי אפשר לצפות בה אלא רק להקיש עליה מתוך רמזים. בעוד שלמשיחיות עניין בהיסטוריה, המיסטיקה משתמטת ממנה. המשיחיות שואפת למרוד בהיסטוריה ואילו המיסטיקה מקבלת אותה כמות שהיא. המיסטיקן עושה קיצור דרך משיחי – בתוך ההיסטוריה הוא חי כאילו דילג וכבר הגיע לקץ ההיסטוריה. בעודו בקרב החברה, הוא נהנה מחוויית הפטור מצרותיה.

המיסטיקה מגשרת על הפער שבין שתי רמות המציאות – זו הנגאלת, הפנימית, וזו החיצונית, שעדיין לא נגאלה. המשיחיות היא מוצר של הדת הקלאסית, שידעה להפריד בין שמיים לארץ ולהרחיק את האלוהים מהטבע ומעל האדם. גם המיסטיקה נגזרת ממציאות דתית זו, אך במובן מסוים היא פועלת להסיג אותנו לאחור, לשלב המיתי הקדום בתולדות הדת, כמו מתגעגעת למצב בטרם ההבדלה וההשלכה הנ״ל. המשיחיות מתפרנסת מהקרע שבין מציאות כאן ועכשיו, לבין חלום הנתפש כרחוק והפוך. עיקרה עומד על התהום שבין נסיבות ההווה לעתיד המיוחל. היא סובבת על ציר הניגוד שבין הטוב לרע. לעומת זאת המיסטיקה נבחנת בשאיפת האיחוד של הקטבים הללו, ופירוק המתח שביניהם. היא ממזגת לאחד את העתיד וההווה, היא מעבר לטוב ולרע.

פרופ' גדעון ארן

פרופ’ גדעון ארן

על פי פרופ’ גדעון ארן לאור האמור לעיל, אפשר לצפות שהמיסטיקה והמשיחיות הסותרות כביכול אמנם תופענה בהיסטוריה כחליפיות וכמשלימות. בצורתן האידיאלית צריכה האחת לבוא על חשבון השנייה וכפיצוי לה. מכאן סביר שעלייה בלהט המשיחי תהיה כרוכה במיתון הכמיהה המיסטית; ואילו שיכוך המתח המשיחי יהיה קשור לתגבור ההשקפה המיסטית. כך היה למשל בעקבות כישלון תנועות היסטוריות, שדיכאו או הפנימו את משיחיותן ואז נטו ליצירה וביצור של המיסטיקה. בתולדות הדתות נמצאו טיפוסי ביניים המשלבים מיסטיקה ומשיחיות במידות שונות. הלוריאניזם הוא דוגמא למיזוג הרמוני של שני היסודות. דוגמת הקוקיזם מצביעה על כך שמאחורי שילוב הקבלה והגאולה מסתתרת דיאלקטיקה רוויית מתח.
המיסטיקה המתחברת למשיחיות נוטה להקהות את עוקצה המהפכני. יחד עם זאת, בזיווג טמון גם גרעין נפץ. יש שהמתח המהפכני דווקא גובר, כפי שמלמד המקרה של תנועות מיסטיות משיחיות כדוגמת השבתאות. מה שהפך את הקבלה לכוח חברתי היה היסוד המשיחי שהוטמע בתוכה. מצד שני, המשיחיות כשלעצמה הייתה כמעט תמיד דחויה או מודחקת. באה המיסטיקה ונתנה לה ממד חיוני של מיידיות ומוחשיות. הקבלה עשתה לאקטואליזציה של הגאולה.

מימוש הפוטנציאל ההיסטורי של המשיחיות, שמאז ומתמיד נטו לנטרלו, נעשה אימיננטי במיוחד מרגע שהמיסטיקה פירשה את הגאולה כעניין פנימי שצדו החיצוני עומד להתגלות כל רגע, שנותר עוד צעד אחרון בלבד להשלמת הגאולה. בעוד המאמין חי במציאות היסטורית הסותרת את האידיאל המשיחי ואינה מאפשרת להגשימו, מבשרת לו המיסטיקה שלאמיתו של דבר אין זה כך, ומשכנעת אותו שנחוצה רק דחיפת דלת קלה למען תתברר הממשות הנסתרת לעין כל ותיקון העולם כולו יושג. אמונה מיסטית זו פורצת את הדרך לאקטיוויזם המשיחי.
גדעון ארן טוען כי אפשר לדבר על המשיחיזציה של המיסטיקה, ולהזכיר שהמשיחיות סיפקה לקבלה את סמלי הגלות והגאולה, את העניין בהיסטוריה ואת המיקוד הלאומי והממד המדיני. ואפשר לדבר על המיסטיפיקציה של המשיחיות. כתוצאה מהשפעה זו לא מתבטלת הגאולה ההיסטורית, אלא רק חדלה לעמוד לבדה ובזכות עצמה. היא נעשית סמל למציאות שמעל ומעבר לה, ועל ידי כך נשמרת ממשותה, אף גוברת חשיבותה.

הגאולה הקוסמית לא באה במקום הגאולה הלאומית, אלא מעניקה לה משקל יתר. התיקון הפוליטי נעשה קריטי, שכן הוא רמז ומפתח לתיקון מטאפיסי. טבעי אפוא שמבקשי הגאולה המיסטית יקצינו גם בלאומיותם. נובע מכאן שלאנושות מקום מרכזי במערך הקוסמי ותפקיד חיוני בהבאת הגאולה. בפעולתם הארצית משיגים בני אנוש תכלית עליונה, שינוי על-טבעי. כך מואצלת למאמינים אחריות לאומית-היסטורית שמאחוריה יעוד הצלת הבריאה. האדם גדל כך לשיעור קומה שמיימי ומתמלא בשליחות אלוהית. במעשיו גואל היהודי הדתי את עמו ובאמצעותו את היקום, ועד לאלוהות תגיע השפעתו.

גדעון ארן

גדעון ארן

גדעון ארן מציג כי אם כך, לחיבור המשיחיות למיסטיקה השלכות סותרות: נטרול מחד גיסא, ואקטיוויזציה מאידך גיסא. מקור השתיים באותה תכונה של המיסטיקה היהודית, הסמלת המציאות. היא המאפשרת לראות את מימוש הגאולה כעניין בעל דחיפות, והיא גם המאפשרת לראות זאת כעניין מסתורי או מטפיסי. הדחף המהפכני מתווסף למשיחיות וניטל ממנה. במשיחיות נותר פוטנציאל כפול: נטיית הגשמה כאן ועכשיו, ונטיית הסתלקות מכל פעולה במישור הארצי. שתי האפשרויות קיימות, והנסיבות החברתיות המוגדרות קובעות את כיוון ההתפתחות שיכריע. בג״א המגשים את הקוקיזם ניכרו שתי המגמות.

לקריאת החלק הבא לחצו כאן

גדעון ארן

גדעון ארן הוא פרופ' לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. חוקר ומרצה בנושאי דת, מצד אחד, ובנושא הקיצוניות, מצד שני, ובעיקר הוא מתמחה בחקר הקשר שבין השתיים, בישראל, ביהדות העבר וההווה, ובהקשרים השוואתיים. מחקריו מתבססים בעיקר על עבודת שדה. בשנים האחרונות פרסם ספרים ומאמרים על פנדמנטליזם, כתות ותנועות רדיקליות, אלימות דתית, טרור. מסיים בימים אלה כתיבת מונוגרפיה על טרור המתאבדים במזה"ת.

More Posts

Follow Me:
Google Plus

 

על אודות גדעון ארן

גדעון ארן הוא פרופ' לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. חוקר ומרצה בנושאי דת, מצד אחד, ובנושא הקיצוניות, מצד שני, ובעיקר הוא מתמחה בחקר הקשר שבין השתיים, בישראל, ביהדות העבר וההווה, ובהקשרים השוואתיים. מחקריו מתבססים בעיקר על עבודת שדה. בשנים האחרונות פרסם ספרים ומאמרים על פנדמנטליזם, כתות ותנועות רדיקליות, אלימות דתית, טרור. מסיים בימים אלה כתיבת מונוגרפיה על טרור המתאבדים במזה"ת.
פורסם בקטגוריה פרק 5, עם התגים , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.