פרופ’ גדעון ארן : חלק 10 מתוך פרק 2 מהספר “קוקיזם”

חלק 10. מתוך פרק 2 מהספר קוקיזם של גדעון ארן -  “הקודש שבחול, הקודש שבקודש”

ההתערבות בהוויות העולם היא הדרך לדבוק באלוהים. הקיום האנושי והעולמי עומד על הדבקות הדתית. ברם, דבקות איננה מעשה אלא זיקה. האקטיביזם מתמצה בסופו של דבר באוריינטציה. כך שוב נסגר מעגל הקסמים של תודעה ופעולה בתורה המיסטית משיחית של הראי”ה. ואולי החוליה הקושרת ומדמה אותן היא המאגיה, שאינה זרה לעולם המסתורין והגאולה. הדבקות כצורה של הכרה, להבדיל ממעשה של ממש, היא הקטגוריה שמגדירה את יחס המאמין הקוקיסטי אל עולמו. להתייחסות מעין זו עוצמה אדירה, אבל ניטל ממנה עוקץ הפעילות והאחריות ההיסטוריים.

לדבריו של פרופסור גדעון ארן כך אפילו בנוגע לצד הפוליטי וההתיישבותי של תחיית ישראל בזמן החדש: התמסרות מוחלטת לגאולה, שמגבילה את חריגתה מהסבילות הגלותית לכדי פעלתנות טקסית גרידא. מכאן הציוניות האינטנסיווית והמקסימליסטית של המאמינים, שבעצם היא פולחנית. הציונות הקיצונית של הרב, שבאומץ גדול קראה תגר על היהדות הדתית מסורתית, ממנה פרצה והתרחקה, בסופו של דבר שבה אליה. העמדה הרדיקלית של הראי”ה מתגלה כקרובה לעמדת האורתודוקסיה הישנה; אדרבה, הגישה המיסטית-משיחית, יותר מן הגישה הרבנית, סובבת על ציר “העשייה הרוחנית”, להבדיל מעשייה חברתית-מדינית.

הצורה השגרתית של הדבקות בגאולת העם, הארץ והתורה, הייתה באמצעות מדיום התפילה מתוך כוונה. הצורה המהפכנית של הדבקות, שבה נוקטת תנועת נאמני מורשת הרב, היא באמצעות ריטואל “המבצעים”. גם הם נעשים מתוך “כוונה” יתרה, שבודאי אינה נופלת בדתיותה מדתיות מקובלים ואנשי הלכה כאחד, על אף חזות ציוניותה.

IMG_0517 (1)

גדעון ארן טוען כי מציאות הגלות חיה במתח שבינה לבין תודעת הגאולה. והנה, משחוסלה הגלות ומומשה הגאולה, לא פג המתח כי אם הוחרף. הלאומיות בת זמננו היא שקיימה בפועל את החזון המשיחי של ישראל, וטענה לתואר ממשיכת היהדות האמיתית והשלמה. עם זאת, היא עמדה בחילוניותה. הדת המסורתית נקלעה למשבר. על רקע זה מפתח הראי״ה את תורתו. פתרונו: הפיכת הפרדוקס המתסכל לערך אמוני עליון. לב שיטתו: קידוש החולין ודתיזציה של הציונות. אלא שפתרון מהפכני זה, שנועד לפתור את מצוקת האורתודוקסיה, דווקא החמיר את הדיסוננס המקורי של המאמינים, עד שכבר לא יכלו לעמוד בו.
בשיא קיצוניותו התבטא המתח הדתי-פנימי הזה, במהדורתו החדשה המוגברת, במשפט עוצמתי שמכיל פוטנציאל כמו-שבתאי, המכוון לאופציית החדירה הפעילה למעמקי החולין למען הצלת הקודש החבוי שם ותשועת כל העולם. במלים אחרות, אולי לא באו ישראליות מודרנית ופעלתנות פוליטית אלא לשם יהדות דתית מסורתית. אומר הרב במפורש:

״כשם שנשמת האדם היא יותר עליונה ויותר פנימית מהמלאכים, ודוקא מפני גדולתה ירדה לתחתיות המדרגה ומשם תעלה ברכוש גדול ותכשיר את העולם כולו עימה לעליה עליונה מקורית, כן הקודש שבחול שירד עד לידי החולין הגמורים הוא יותר נשגב וקדוש מן הקודש שבקודש, אלא שהוא מסתתר הרבה. ואין קץ ותכלית לתיקוני העולם שיבואו מכל הטוב הבא לעולם בדרך חול, שיגלה ויראה הודו והדרו לעת המאושרה”

DSC01477במתח העצום הנובע מכאן מתקשה לעמוד אפילו הראי”ה בעצמו, אף כי ללא ספק הוא “וירטואוז דתי” כמיסטיקנים הדגולים. כפי שנרמז לא אחת, בתורתו, ולא כל שכן במפעליו, לעתים סטה משהו מהפתרון המיסטי-משיחי בצורתו האידיאלית. ואם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר? אלו שביקשו לקיים את צוואתו הרוחנית של הרב לא הצליחו לאמץ את השתמעויותיה במלואן ולנהוג על פי כל חיוביה.
שנים רבות לאחר שנחתמה, במציאות שונה בתכלית, כשנקלטה והתפשטה תורת הרב, היא התגלתה למאמיניה כבלתי ניתנת למימוש, בין השאר מפני שהם נתבעו לקבל את המציאות המתסכלת כמות שהיא, אף להללה, ולהישאר סבילים. או אז התרחש “שברון המיסטיקה”. דווקא מתוכו הונעו “בני הרב” לפרוץ מגדריהם האורתודוקסיים ולהתערב בתחום החברתי-מדיני. יסוד האקטיוויזם התנועתי של ג״א הוא במשנה הדתית של הראי”ה; ליתר דיוק, בקשיי הגשמתה.
תורת הראי”ה היא מקור נוסחת הפלא שמציע הקוקיזם: קבליזציה של הלאומיות הישראלית, ובעקבותיה ריטואליזציה של האקטיביזם הפוליטי, שמאפשרים להביא את הציונות לקצה מסקניותה, ובו בזמן גם לפרקה ממעשיותה ולשחררה מאחריותה, שהן יסוד מהפכנותה ההיסטורית. ג״א הוא תוצר ישיר של השיטה הרוחנית הזו וביטוי מובהק לה. במבצעי ההפגנות וההתנחלויות נבחנה המיסטיקה המשיחית הלכה למעשה.

גדעון ארן

גדעון ארן הוא פרופ' לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. חוקר ומרצה בנושאי דת, מצד אחד, ובנושא הקיצוניות, מצד שני, ובעיקר הוא מתמחה בחקר הקשר שבין השתיים, בישראל, ביהדות העבר וההווה, ובהקשרים השוואתיים. מחקריו מתבססים בעיקר על עבודת שדה. בשנים האחרונות פרסם ספרים ומאמרים על פנדמנטליזם, כתות ותנועות רדיקליות, אלימות דתית, טרור. מסיים בימים אלה כתיבת מונוגרפיה על טרור המתאבדים במזה"ת.

More Posts

Follow Me:
Google Plus

 

על אודות גדעון ארן

גדעון ארן הוא פרופ' לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. חוקר ומרצה בנושאי דת, מצד אחד, ובנושא הקיצוניות, מצד שני, ובעיקר הוא מתמחה בחקר הקשר שבין השתיים, בישראל, ביהדות העבר וההווה, ובהקשרים השוואתיים. מחקריו מתבססים בעיקר על עבודת שדה. בשנים האחרונות פרסם ספרים ומאמרים על פנדמנטליזם, כתות ותנועות רדיקליות, אלימות דתית, טרור. מסיים בימים אלה כתיבת מונוגרפיה על טרור המתאבדים במזה"ת.
פורסם בקטגוריה פרק 2, פרקים מהספר, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.